<h1>שו"ת הרשב"ש סימן קכ"ח</h1>
<h2>דף כב.</h2>
והמעות שמשכן בהם ר' אברהם, אלו בראשונה נתנם לבן בתורת הלואה היה לו להפסידם, אבל כיון שלא נתנם אלא בחוב הסבא שמשכן חצי החצר ביד ר' שלמה, והבן לא היה מצווה לפרוע חוב אביו לפי שזה הבן לא נתבררה מיתת אביו, ואנחנו לא אמרנו אלא מצוה על היתומים לפרוע חובות אביהם [כתובות צ"א ע"ב], וזה אינו יתום, ועוד שלא אמרו מצוה על היתומים וכו' אלא כשהניח להם נכסים כדאיתא בפרק שום היתומים בערכין [כ"ב ע"א] וכן כתבו המפרשים ז"ל בפרק הכותב. ולא דמיא לההיא קטינא דארעא דאמרינן בפרק מי שהיה נשוי, דהתם נמי כשהניח אביו מטלטלין היא, וכן פרש"י ז"ל וכן כתבו המפרשים ז"ל בפרק הכותב, ועוד, שכיון שהיא קיימה במכירת בנה, וברצונה קבלה המעות ר' אברהם, אין לה עליו טענת פירות, ואף הבנים של יהודה אין להם שום זכות על ר' אברהם ממה נפשך, דאם אמרת שהסבא מת הרי אביהם יורש וכבר מכר אביהם, ואי אמרת עדיין הוא קיים אינהו במקום אב קיימי, ואם אין לאביהם זכות כ"ש הם שאין להם זכות.
